מספיק להסתכל על חזית בניין העירייה בוְרוֹצְלָב. בין הגבליטים (החלונות הבולטים מעבר לקיר) מסתתרות סצנות מחיי תושבי העיר: מוכרות, חוטבי עצים, שחקני קוביות, מוזיקאים, והשיכור שאשתו מכה אותו, אחרי שחזר ככל הנראה מ"פִּיבְנִיצָה שְבִידְנִיצְקָה" (Piwnica Świdnicka), המסעדה הממוקמת במרתף בניין העירייה, אשר כבר במאה השמינית הגישה את הבירה המפורסמת המבושלת בשְבִידְנִיצָה (Swidnica).
האוצר האמיתי של האדריכלות הגותית היא בירת מָאלוֹפּוֹלְסְקָה: מספיק לטייל לאורך חומות העיר קרקוב, עם שער פְלוֹרְיָאן (Brama Floriańska) ובָּרְבָּקָן (Barbakan), להציץ ל- Collegium Maius, בניין האוניברסיטה הראשי, או הכנסיות הרבות: קתרינה הקדושה, הצלב הקדוש, הגוף הקדוש, אידז'י הקדוש, מרק הקדוש, פרנסיס הקדוש.
כמובן אי אפשר לשכוח את כנסיית מריה הקדושה. במקדש הלבנים שולט הפנטפטיק של ויט סְטְבוֹש (Wit Stwosz), המזבח שהוא יצירת מופת. בין מאתיים הדמויות מעץ תרזה כדאי לשים לב בעיקר למריה, ובייחוד לידיה - נראה שאף אחד לא גילף באופן כה נפלא ידיים נשיות.
לא בלי סיבה הסלוגן "לגעת באמנות הגותית" ("Gotyk na dotyk”) מקדם את העיר טוֹרוּן. בעיר העתיקה הרשומה ברשימת אתרי המורשת של אונסק"ו ניתן לראות פריסה אורבנית טיפוסית לימי הביניים עם מבני המגורים הגותיים שהשתמרו הכי טוב באירופה.
ענק גותי נוסף הוא כנסיית מריה הקדושה בגדיינסק. הכנסיה אשר נפגעה לאחרונה בשריפה ולפני כן עברה שיחזור אחרי פגיעות המלחמה יכולה להכיל עד 25,000 אנשים!
האמנות הגותית הוכנסה לפולין על ידי הפרנציסקנים והדומיניקנים. למרות הדומיננטיות של הבניה הדתית בנופי ארצינו, אלו אינם המבנים היחידים המרכיבים את המורשת האדריכלית של ימי הביניים.
פרט לבנייני העיריה, מבני המגורים וחומות ההגנה העירוניות חלק גדול מאדריכלות ימי הביניים מורכבת ממבצרים. הטירות במָאלְבּוֹרְק (Malbork), גוֹלוּבּ-דוֹבְּזִ'ין (Golub-Dobrzyn) או שְבְיֶיץ' (Świeć) הם דוגמאות מצויינות לסגנון גותי חילוני שהתפתח בפולין הודות למסדר הטבטוני.