www.polin.travel

הציידים בפולין הם חבורה סגורה, בעלת שפה, מסורת ומנהגים משלה. הם לעולם לא יגדירו עצמם רוצחים צמאי דם; תמיד יעדיפו את ההגדרה של "מווסתים", הדואגים לשיווי משקל של המינים בטבע. כדאי להכיר את עולמם, גם אם אין לנו דבר וחצי דבר עם ירי בבעלי חיים.

הציידים לעולם אינם קוראים לדברים בשמם האמיתי. הדם נקרא בפיהם "צבע", אוזניים הן "כפות", רגלי בעלי חיים זכו בכינוי "גבעולים","תריסרן" הוא איל שלקרניו שניים עשר שלוחות ולהבדיל -"כפתורן" הוא תיש חסר קרניים.

קשורים למנהגיהם, הציידים עורכים למצטרפים חדשים לחבורה כעין טקס טבילה מרשים והם חוגגים בצוותא את החגים החשובים להם. החג העיקרי הוא ב-3 בנובמבר, יומו של הוּבֶּרט הקדוש, האפוטרופוס של כל האוחזים ברובה-ציד. באותו יום מכוונים את נשקם לעבר חזירי בר, שועלים וארנבות – ואת היום המפרך מסיימים בסעודה משותפת סביב מדורה.

לכל צייד פולני שני חלומות חשובים. הראשון: ציד לילי כאשר הירח במלואו. בלילה כזה הראות טובה במיוחד וניתן להתקרב אל חזירי הבר שרובצים בשדות תפוחי אדמה ומשביעים את רעבונם. אחרי סעודה דשנה מגיע משקלם של בעלי החיים האלה למאתיים קילוגרם.

החלום השני: ציד בעונת ההזדווגות. האיילות בייחום, בתחילת הסתיו, יוצרות הזדמנות נדירה להשיג השגים נדירים בצייד. אחר כך יש על מה לספר לחברים.

ברחבי פולין, כמעט בכל מחוז, מארגנים צייד של ברווזי-בר. זאת הזדמנות טובה לחזות בכלבים מאולפים שמדשדשים במים ומפחידים את הברווזים, כדי שיעופו וישמשו מטרה נוחה ליורים.

צייד זאבים בחבל בייֶשְצ'אֶדי – שנאסר זמנית - תמיד עורר מחלוקות. האקולוגים מתנגדים לו במלוא החריפות, בטענה שיש לחדש את אוכלוסיית הזאבים ההולכת ומתמעטת. הציידים לעומת זאת מתבצרים בטיעון שהזאבים מתרבים במהירות רבה מדי והורסים בכך את האיזון האקולוגי העדין בטבע.

כל אדם בפולין יכול לעסוק בציד, בתנאי שיעמוד בבחינות עיוניות ומעשיות של איגוד הציידים הפולניים ויצטרף לאחד מחוגי הציידים המנהלים את ענייני הציד, כל אחד באזור אחר. ציידים בעלי רישיון המגיעים מארצות האיחוד האירופי חייבים בבחינה מקומית משלימה. אזרחים זרים שאינם גרים באחת מארצות האיחוד רשאים לצוד בתנאי שירכשו הזמנה באחד מחוגי הציידים הפועלים רשמית בפולין.