הציידים בפולין הם אחווה עם מסורת, שפה ומנהגים משלה. כפי שהם מעידים על עצמם, הם אינם רוצחים צמאי דם, אלא "סלקציונרים" הדואגים למאזן המינים בטבע. כדאי ללמוד את המסורת, השפה והמנהגים שלהם גם אם אתם לא רוצים שום קשר עם ירי בחיות.
לציידים הפולנים יש שפה משלהם, בה שום דבר לא נקרא בשמו. כך למשל, רגלי החיות מכונות לעיתים "זרדים" או "ניתורים", אוזניים – "כפות" ודם – "צבע", או "דבונסטק" (Dwunastak) המגיעה מהמילה הפולנית ל"תריסר" המשמשת לתאור אייל בעל שניים עשר סעיפי קרניים.
לציידים מנהגים וטקסים רבים. בעת קבלת ציידים חדשים, נערך מעין טקס "טבילה" וקיימים בלוח השנה שלהם חגים מיוחדים. אחד התאריכים החשובים ביותר הוא ה- 3 בנובמבר, יום הוברט הקדוש, פטרון הציידים. ביום זה צדים חזירי בר, שועלים וארנבות והציד מסתיים בסעודה משותפת ליד המדורה.
לכל צייד פולני יש שני חלומות. הראשון: צייד מקרוב בזמן ירח מלא. הראות המצויינת מאפשרת התקרבות לחזירי הבר הנוברים בשדות תפוחי האדמה, ויכולים להגיע בפולין עד למשקל של 200 ק"ג. השני: ציד במהלך תקופת הייחום של האיילים. עונת הייחום של האיילים, בתחילת הסתיו, היא הזדמנות לקביעת שיאי צייד.
כמעט בכל מקום בפולין מארגנים ציד ברווזים במהלכם ניתן לראות מחזות יוצאי דופן: כלבי הציד נכנסים למים ומבריחים את הברווזים עבור הציידים.
מעורר מחלוקת הוא ציד הזאבים בהרי ביישצ'אדי, המושעה לעת עתה. פעילי סביבה מוחים בטענה שיש צורך לשקם את האוכלוסייה, הציידים, לעומתם, מתנגדים בטענה כי הזאבים מתרבים, והורסים את שיווי המשקל העדין של המערכת האקולוגית המקומית, שנוצר עם השנים.
כל מי שעבר בחינה תיאורטית ומעשית באיגוד הציידים הפולני (Polski Związek Łowiecki) וחבר במועדון ציד מקומי, יכול לקבל רישיון ציד בפולין. ציידים ממדינות האיחוד האירופי חייבים לעבור בחינה משלימה בפני הוועדה הפולנית. זרים האחרים יכולים לצוד רק לאחר רכישת רשיון מיוחד באחד ממועדוני הציד.