www.polin.travel

שופן הרומנטי או שימָנוֹבסקי הגחמן? לוּטוֹסלבסקי, אציל האוונגרד של המאה ה-20, ואולי פֶנדֶרֶצקי, פעם מהפכן, היום קלסיקאי? הנה מבחר של השמות המוכרים ביותר, אך למוסיקה הפולנית קשת יוצרים עשירה בהרבה.

על חובבים מושבעים של מוסיקה עתיקה היה בעבר להחזיק באוסף של תקליטים עם יצירותיו של מיקולאי מראַדוֹם – כי זה האוונגרד האירופי של סוף ימי הביניים. עם היצירות הגדולות של תקופת הרנסאנס נמנים מזמורי תהילים של מיקולאי גומוּלקָה. עשירה גם מסורת היצירות הפולניות לעוּד – כמה קל להתמכר ליצירות אלה, גדושות אווירת שירה וריקוד.

את הבארוק הפולני ניתן להכיר באמצעות המוסיקה הכנסייתית של מרצ'ין מייֶלצֶ'בסקי ובאַרטלוֹמאֵי פֶּנקיֶל, וכן על ידי האזנה ליצירות הקונצרטיות של אדם יָזֶ'מבּסקי. לעומת זאת יָנייֶביץ' וקוּרפינסקי – זה כבר ההידור הקלאסי והפַנטסטיקָה של העידן הרומנטי המוקדם. ואולם את טעמה האמיתי של המסורת הפולנית אפשר לגלות דווקא בפולונזים פשוטים לפסנתר של מריה שימָנובסקָה. על הצלילים האלה התחנך שופן.

מי שאוהב אופרה, חייב להכיר את יצירותיו הצבעוניות והערבות לאזן של סטניסלב מוניוּשקוֹ – את Halka ואת Straszny dwór. חובה לטעום גם מטעמם של שיריו – בלי היצירות הללו לא ניתן להבין את נפש הפולנים.

המוסיקה הקאמרית והיצירות לפסנתר של יוליוש זָרֶמבּסקי עשויות לרתק את האזן בביטוין הרומאנטי, בדומה ליצירות סימפוניות, האפלוליות בטבען, של מייצ'יסלב קָרלוֹביץ'. לאוהדי הווירטואוזיות במוסיקה לפסנתר נועדו ללא ספק הקונצרטים של איגנאצי יאן פָּדֶרֶבסקי, של מאוּריצי מושקובסקי, של זיגמוּנט סטוֹיקובסקי ושל פראנץ קסָבר שָרְבֶנקו.

את המודרנה הביא למוסיקה הפולנית המלחין שימָנוֹבסקי; אחריו הופיעו באופק המוסיקלי עשרות כישרונות מקוריים. גרזִ'ינָה בָצֶביץ' העשירה את הפשטות הניאו-קלאסית ברגשות בעלי עוצמה; אלכסנדר טָסמָן לא נרתע מאלמנטים של ג'אז; ואילו יצירותיהם של אנדז'יי פנוּפניק, הנריק מיקולאי גוּרֶצקי ושל ווֹיצ'ייֶך קילאַר יוצרות את הזרם הדתי-מיסטי במוסיקה פולנית של המאה העשרים.

את האוונגרד חסר-הפשרות של שנות הששים מייצגים בראש וראשונה טָדאֶוּש ברד, קז'ימייֶז' סֶרוֹצקי, בוגוסלב שֶפֶר וכן ויטולד שָלוֹנֶק. היצירות הפוסט-מודרניות המסורתיות הן התחום של פוול שימָנסקי, זיגמונט קראַוּזָה וקשישטוֹף קניטֶל. לעומת זאת פוול מיקייֶטין, צֶזָרי דוּחנוֹבְסקי ואלכסנדר גריקָה שייכים כבר לדור חדש - האסתטיקה של עתיד. צורתה ואפיה של המוסיקה הפולנית משתנים בלא הרף ולו מהסיבה הזאת כדאי לעקוב אחריה.