Warsaw 16.1 ºC
צור קשר
אושוויץ - בירקנאו

על שטח פולין הכבושה, יצרו הגרמנים הנאצים מקום אשר הפך לסמל של רצח-עם. בשנת 1940, לבקשתו של היינריך הימלר, בפאתי העיר אוֹשְבְיֶינְצִ'ים (Oświęcim), הוקם קומפלקס מחנות, הידוע בשם אוֹשְוִויץ-בִּירְקֶנָאוּ.

כאשר מדברים על מחנה הריכוז וההשמדה הגרמני הנאצי, צריך לזכור שמדובר בשני מחנות. המחנה הקרוי אושוויץ I הוקם בשנת 1940 כמחנה ריכוז. המחנה הוקם קודם כל כמחנה עבודות כפיה למתנגדי המשטר הנאצי ואוכלוסיית המדינות הכבושות, בעיקר פולין. תנאים רצחניים, אלימות ורעב במטרה למוטט פיזית את האסירים. השלטונות הגרמניים הפנו לכאן קודם כל את שכבת האליטה של העם הפולני. עם הזמן, החלו הנאצים לשלוח למחנה גם קבוצות אסירים ממדינות אחרות. החל משנת 1942 סופחו אליו ונרשמו בו גם היהודים, אשר - לאחר סלקציה  הוכרזו על ידי רופאי הס.ס. ככשירים לעבודה במפעלים שבסביבה.

המחנה השני, הנקרא אושוויץ II-בירקנאו, קשור בקשר הדוק לטרגדיית השואה. בקיץ 1941 הצביע הימלר על אושוויץ ובירקנאו כאחד האתרים לביצוע "הפתרון הסופי של השאלה היהודית". יישומה של תכנית רצחנית זו החל במחנה הזה באביב 1942. בקיץ  1942 החלה בניית ארבעה קומפלקסים ענקיים של משרפות (I, III, IV ו-V). למשרפות II ו-III היו תאי התפשטות ותאי גזים תת קרקעיים. משרפות IV ו-Vהיו מבנים קרקעיים בשלמותם. מתקנים אלה הושלמו בין מרץ ליוני 1943. אנשים מתו כאן ביסורים שלא יתוארו, בכאב, השפלה, צופים במותם בייסורים של הקרובים להם. מאחורי גדרות התיל עמד ביתו מוקף הגינה של מפקד המחנהבו חייו, יחד עם משפחותיהם, מפקדי המחנה התורנים: רודולף הס (Rudolf Höss), ארתור ליבהנשל (Arthur Liebehenschel) וריצ'רד בר (Richard Baer).

טבעי לצפות כי תנועת התנגדות במקום זה היתה בלתי אפשרית לחלוטין. ובכל זאת... סרן ויטולד פִּילֶצְקִי (Witold Pilecki), אשר היה האדם היחיד בהיסטורית "בית חרושת המוות" שהגיע אל המחנה ב- 19 בספטמבר 1940  בהתנדבות, הצליח בכך. מטרת השליחות היתה כפולה: ליצור במחנה תא התנגדות ולהשיג ראיות ישירות לרצח העם שבוצע במחנות. שתי המשימות בוצעו. סרן פילצקי, אחרי כמעט שלוש שנים בגיהנום, ברח מהמחנה ב- 26 באפריל 1943. הוא נורה על ידי עבריינים קומוניסטים בשנת 1948. אחת הסיבות לכך היתה ידיעותיו על התנהגות שפלה של פעילים קומוניסטים בולטים שנכלאו באושוויץ בתקופת המלחמה.

באיזה אופן אכזרי נרצחו ובאילו תנאים טרגיים היו צריכים האסירים לשרוד, אפשר לראות בתערוכה שבשטחי אושוויץ I ואושוויץ II-בירקנאו המפתיעה בפשטותה ומזעזעת במשמעותה. אי אפשר שלא להזדעדע מאלפי מסגרות המשקפיים, מאות קילוגרמים של שיער אדם ושיני זהב שנעקרו מגופות – העדות היחידה להמוני יהודים מכל רחבי אירופה.

תערוכות המוזיאונים הן כה קשות עד כי הכניסה אליהן מתחת לגיל 14 אסורה בהחלט. שני מתחמי התערוכה רחוקים זה מזה כ- 3.5 ק"מ וחלקים גדולים כבר נעשו זמינים לציבור. הסיור נמשך לפחות שעה וחצי בכל מחנה.

בנקודת המודיעין באתר שבו שכן אושוויץ I ניתן לראות סרט תעודי בן 15 דקות המתאר את שחרור המחנה ולהזמין שרותי הדרכה. בעקבות החלטת הפרלמנט הפולני מיום ה-2 ביולי 1947, על שטחיהם של שני חלקי המחנה ששרדו, אושוויץ I ואושוויץ II-בירקנאו, הוקם המוזיאון הממלכתי אושוויץ-בירקנאו. בשנת 1979, אתרים אלה נכנסו לרשימת נכסי המורשת העולמית של אונסק"ו.

האתר הרשמי של המוזיאון: www.auschwitz.org