Warsaw 17.2 ºC
צור קשר
העיר העתיקה של קרקוב ברשימת אונסק"ו

העיר העתיקה הוא האזור העתיק של עיר הבירה המלכותית קרקוב. במרכזה הכיכר המרכזית, והנקודה החשובה השניה היא הצוק על הויסלה הניקרא "גבעת ואבל". יחד עם אזור ההתישבות היהודית קָאזִ'ימְיֶיז' (Kazimierz), המונומנטים ההיסטוריים שהוזכרו לעיל היו בין האתרים הראשונים ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.

האתרים ההיסטוריים העיקריים של העיר העתיקה בקרקוב נמצאים בככר השוק: כנסיית מריה הקדושה, סוּקְיֶנְנִיצָה (Sukiennice) ומגדל העירייה. את העיר העתיקה מקיפה חגורה ירוקה המכונה "פּלָאנְטִי" (Planty) אשר הוקמה במקום בו היה החפיר.


אחד האוצרות הגדולים ביותר של העיר הוא מ... ברזל. ליד רחוב קָאנוֹנִיצְ'נָה 13 (ul. Kanoniczna), שכחו פעם, ככל הנראה במאה ה-9, חברי שבט הוִישְלָאנִים, תושביה הראשונים של קרקוב, "לשלם" באמצעות 4200 גרזני ברזל, שהיו אמצעי תשלום של המדינה השכנה, הוְיֶילְקוֹמוֹרָבְסְקְיֶה.

 

 

בסוף המאה העשירית קרקוב צורפה למדינה הפולנית של שושלת הפְּיָאסְטִים ובשנת 1000 נוסדה כאן בישופות ועד מהרה הועברה הבירה הפולנית לקרקוב. בתוך חומות העיר, נבנו הרבה מבנים גותיים, אבל תקופת הרנסנס היתה התקופה עם תנופת הבניה הגדולה ביותר, אזורים אשר היום נמצאים ברשימת אתרי המורשת של אונסק"ו. באותו זמן שינו את הקתדרלה בואבל לסגנון רנסנס איטלקי. כך שתקופת הבארוק השאירה שורה של מבנים יפים ויצירות אמנות למרות הפלישה הכפולה של השוודים. במחצית הראשונה של המאה ה-18, הוקמו כאן יצירות יוצאות דופן בביצועם של אדריכלים בעלי שיעור קומה כמו קָסְפֶּר בָזָ'נְקָה (Kacper Bażanka) ופְרָנְצִ'ישֶק פְּלָצִידִי (Franciszek Placidi). חלק מן הכנסיות הגותיות שופצו בסגנון הבארוק והסגנון הזה נשאר הסגנון הדומיננטי לעיתים קרובות.

למרות שבזמן חלוקת פולין קרקוב נפלה לידי האוסטרים, העיר נשארה בתודעתם של הפולנים כבירתה הרוחנית של פולין. אל האתרים ההיסטוריים של העיר העתיקה התייחסו כאנדרטאות תרבות המבטאות זהות לאומית. הודות למאמציו של פרופ' פליקס רָדְוָיְינְסְקִי (Feliks Radwański) הוצל החלק הצפוני של הביצורים, יחד עם מגדל ההגנה בחומות העיר בָּרְבָּקָן (Barbakan) ושער פְלוֹרְיָאן (Brama Floriańska). שם היתה תחילתה של "דרך המלך" בה עברו השליטים בדרכם לואבל לטקס ההכתרה.

במאה ה-19, בעיקר אחרי שנת 1850, שבה היתה שרפה בעיר, קמו על גבולות העיר העתיקה תאטראות, גלריות ובניינים יצוגיים עשירים בקישוטים. במקומות רבים הוכנסו אלמנטים של אר-נובו.

במסלול נפרד התנהלה ההיסטוריה של קָאזִ'ימְיֶיז' (באידיש "קוזמיר"), אשר נקראה כך על שמו של המייסד, המלך קאז'ימייז' השלישי הגדול. מאז המאה ה-14 היתה זו עיר נפרדת. משנת 1495, בתקופתו של המלך יאן אוֹלְבְּרָכְט (Jan Olbracht) ועד 1822 חלק זה של קרקוב היה "iudaeorum oppidum", כלומר ליהודים בלבד, ועבורו הוציא המלך זיגמונד השני אוגוסטוס בשנת 1568 את הפריבילגיה של "de non tolerandis christianis", כלומר איסור על הנוצרים להתיישב במקום. קאז'ימייז' הפכה למרכז חשוב של התרבות היהודית בפולין ומחוצה לה למשך מאות שנים. פעלו כאן רבי משה איסרליש (רמ"א) והרב נתן שפירא.


סופה של הקהילה היהודית בקאז'ימייז' הגיע בתקופת הכיבוש על ידי הפושעים הנאצים. אולם, הם לא הצליחו להשמיד את המסורת הותיקה והמפוארת אשר היום, אחרי שנים, מתחדשת בקצב מסחרר. היום שוב פועלים כאן שבעה בתי כנסת, ופסטיבלים לתרבות ומסורת של יהודי קרקוב הם מארועי התרבות העיקריים והחשובים בקרקוב.

מבין הארועים המתקיימים בעיר, הפופולרי ביותר הוא "הפסטיבל השנתי לתרבות יהודית" שנערך בדרך כלל ליד רחוב שרוקה. (ul Szeroka) כדאי גם לקחת חלק ב"חג המרק" או "חג רחוב יוסף" אשר מושך אליו מספר גדול של אנשים. כמו כן עומד כאן תיאטרון "סצנה אֶל יוֹט" ("Scena El-Jot") ליד רחוב מְיוֹדוֹבָה (ul Miodowa) וגלריות רבות.

 

קרקוב, עם המונומנטים היקרים שלה ויצירות האמנות, לא ניזוקה קשה בתקופת מלחמת העולם השניה. כיום, השמירה על אתרים אלו מתאפשרת הודות לביקורים של מיליוני מבקרים נלהבים מכל רחבי העולם.

 

קישורים

אתר העיר קרקוב