רשימת המורשת העולמית של אונסק"ו נוצרה בשנת 1972 מתוך רצון להגן על אתרים ואזורים בעלי חשיבות מיוחדת למורשת המשותפת של האנושות. החשיבות הזאת יכולה להיות היסטורית, תרבותית או בעלת ערכי הטבע יוצאי דופן.
לא קל להיכלל ברשימה היוקרתית, על אתר מועמד להיות בעל ערך עולמי יוצא מן הכלל וכן לעמוד במספר קריטריונים, אשר נבחנים על ידי ועדה מיוחדת. יש שישה קריטריונים לבחירת אתר תרבות וארבעה לבחירת אתר טבע. אל הקריטריונים האחרים נוספו בשנת 1992 יחסי הגומלין בין האדם לטבע.
בפולין יש 17 אתרי מורשת עולמית, 15 מתוכם הם אתרי תרבות ושניים אתרי טבע. מדהים, אם כך, לגלות שבאזור פולין קטן (המוכר גם בשם מלופולסקה, Małopolskie בפולנית) שבדרום המדינה נמצאים לא פחות מחמישה אתרי מורשת עולמית: העיר העתיקה של קרקוב, מכרות המלח בוויליצ'קה, המתחם האדריכלי ופארק הנוף בקלוואריה זבז'ידובסקה, כנסיות העץ הייחודיות ומחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו.
העיר העתיקה של קרקוב
המרכז ההיסטורי של קרקוב היה אחד המקומות הראשונים להיכנס לרשימת אתרי המורשת של אונסק"ו, ואם תבקרו בו תבינו את הסיבה. הוא נשאר כמעט ללא שינוי מאז ימי הביניים. במרכז נמצאת כיכר השוק, אחת הכיכרות הגדולות באירופה, שמשתרעת על שטח של 200 מטרים רבועים. בכיכר נמצא מגדל העירייה, כנסיות ובניינים מרשימים נוספים, והיא מהווה מוקד משיכה לתיירים מכל העולם. עוד תמצאו בכיכר שלל בתי קפה ומסעדות שבהם אפשר לטעום את הקולינריה המקומית וכן דוכנים לממכר בייגל, אחד המאכלים המאפיינים את קרקוב.
מכרות המלח בוויליצ'קה
גם מכרות המלח בוויליצ'קה (Kopalnia soli Wieliczka בפולנית), שנמצאים בעיירה ויליצ'קה, בתחום השטח המטרופוליטני של קרקוב, הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 1978. הם המכרות העתיקים מסוגם בעולם, שפעלו ברצף מהמאה ה-13 ועד סוף המאה ה-20. גם כיום נמשכת כריית המלח, אבל בהיקף קטן בהרבה מאשר בעבר והמכרות משמשים בעיקר כאטרקציה תיירותית מובילה.
מסדרונות, מעברים, אולמות וחדרים חצובים לאורך 300 ק"מ ומגיעים לעומק מירבי של יותר מ-325 מ' מתחת לפני הקרקע. המבקרים מטיילים רק בחלק קטן מתוך זה: שלושה קילומטרים וחצי בעומקים שבין 64 מ' ל-135 מ' מתחת לאדמה. המראות לאורך הדרך מהממים: עם פסלים, תחריטים ויצירות אמנות – כולם עשויים ממלח. גולת הכותרת, בעיני רבים, היא קפלה עצומת ממדים שמעוטרת בפסלים ודמויות מהתנ"ך והברית החדשה. מתקרת הקפלה משתלשלות נברשות עשויות ממלח, שמוסיפות לקסם המיוחד.
המתחם הדתי בקלוואריה זבז'ידובסקה
המתחם דתי סמוך לעיירה קלוואריה זבז'ידובסקה (Kalwaria Zebrzydowska) נבנה במאה ה-17 בסגנון מנייריסטי של הרנסנס המאוחר. הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ב-1999. המתחם בנוי באזור הררי ומיועד והוא מכיל שרידים של מצודות מימי הביניים, קפלות וכנסיות ופארק המעוצב בסגנון הגנים הצרפתיים. המתחם משמש כמקום לעלייה לרגל גם בימינו.
בין נימוקי הוועדה של אונסק"ו שבחרה במקום לרשימה היוקרתית נאמר בין השאר כי לנוף התרבותי עוצר הנשימה יש משמעות רוחנית גבוהה. עוד צוין כי התפאורה הטבעית, שבה שורת מקומות פולחן סמליים הקשורים לחייהם של ישו ומרים הבתולה, נותרה כמעט ללא שינוי גם בימינו.
כנסיות העץ של דרום פולין קטן
שש מכנסיות העץ שבדרום מלופולסקה הוכרזו בשנת 2003 כאתר מורשת עולמית. בין נימוקי הוועדה שבחרה בהן נכתב כי הן מייצגות דוגמה יוצאת דופן להיבטים השונים של מסורות בניית כנסיות בימי הביניים: "כנסיות אלו, שנבנו בטכניקת עץ אופקי, הנפוצה במזרח ובצפון אירופה מאז ימי הביניים, נתמכו על ידי משפחות אצילים והפכו לסמלי סטטוס. הן הציעו חלופה למבני האבן שהוקמו במרכזים עירוניים".
סגנון הבנייה שלהן התפתח במהלך המאה ה-15 והוא כולל שימוש בצבע ובעיטורים גותיים, ובהמשך נוספו לעיצוב שלהן גם השפעות של תקופת הבארוק.
מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו
מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר שהקימו הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה ושבו נרצחו כמיליון וחצי בני אדם, בהם מיליון ומאה אלף יהודים. זהו גם מחנה ההשמדה שפעל במשך הזמן הממושך ביותר, בין 1940 ל-1945. וגם אם קשה לחשוב על המקום הנורא הזה במונחים של מורשת עולמית, חשוב להכיר חלק מהנימוקים של הוועדה לבחירת המקום כאתר מורשת עולמית: "האתר מהווה מקום מרכזי של זיכרון לכלל האנושות לשואה, לגזענות ולברבריות; זהו מקום לזיכרון הקולקטיבי שלנו של הפרק האפל בהיסטוריה של האנושות, של העברה לדורות הצעירים וסימן אזהרה מפני האיומים הרבים וההשלכות הטרגיות של אידיאולוגיות קיצוניות ושלילת כבוד האדם".
* לקריאה נוספת על מלופולסקה לחצו כאן >>
* עוד על אתרי מורשת עולמית במלופולסקה תוכלו לקרוא בקישור הבא >>