אודות פולין
המערכת הפוליטית
רעיון הדמוקרטיה נטוע היטב בלבבות הפולנים. עוד במאה ה-15 התקיימה מערכת דמוקרטית בקרב האצולה הפולנית, שהבטיחה לאזרחים נבחרים את היכולת להחליט אודות גורל המדינה. לפיכך, אין פלא כי זאת המדינה בה נכתבה החוקה המודרנית הראשונה באירופה והשנייה בעולם.
מדינה עם דמוקרטיה פרלמנטארית ושוק חופשי – זה היה החלום שעבורו הפולנים נלחמו במשך יותר מ-40 שנות המשטר הקומוניסטי. מאז 1989 פולין הינה דמוקרטיה רב-מפלגתית. זהו שינוי גדול מאז הימים בהם רק המפלגה הקומוניסטית שלטה. הפרלמנט מורכב משני בתים: הבית התחתון או הסיים והסנט. 460 חברי הסיים ומאת הסנטורים נבחרים לקדנציה של 4 שנים בהצבעה חשאית כללית בשיטת הייצוג היחסי.
הרשות המבצעת כוללת את נשיא פולין ומועצת השרים. הנשיא נבחר ישירות לקדנציה של 5 שנים. המדיניות הפנימית והחיצונית מנוהלת על ידי מועצת השרים (הממשלה) הכפופה לסיים. הממשלה מונהגת על ידי ראש הממשלה הממונה על ידי הנשיא על פי המלצת המפלגה השלטת.
הרשות השופטת הינה נפרדת מרשויות השלטון האחרות ומוציאה פסקי דין בשם הרפובליקה הפולנית. המערכת השיפוטית מורכבת מבית המשפט העליון, בתי המשפט הכלליים, בתי המשפט המנהליים והמערכת השיפוטית הצבאית.
המהפכה הפוליטית פירושה היה גם מהפכה בכלכלה. ענפים שלמים הופרט ורפורמות מרחיקות לכת רבות יושמו, אשר הובילו בתורן לגידול מהיר בתל"ג, שהיה במשך מספר שנים אחד מהגבוהים ביבשת. כל זאת אפשר לפולין להיהפך לחלק מהמבנים הכלכליים והצבאיים של המערב: מ-1999 פולין חברה בנאט"ו ומ-2004 חברה באיחוד האירופי.
חלוקות מנהליות
שטחה של פולין מחולק ל-16 פרובינציות או ווייבודות, 314 מחוזות או פוביאטים ו-2748 קהילות או גמינות. מערכת המנהל המקומי התלת שכבתית ההיסטורית שבה ב-1999, לאחר 23 שנים של מערכת דו שכבתית שנכשלה. חלוקה זאת מושרשת היטב בהיסטוריה הפולנית. הווי בודות החלו להתעצב בתקופת ההתפוררות האזורית והפכה לרשמית בסוף המאה ה-14 או בתחילת המאה ה-15. הפוביאטים מקורם במחצית השנייה של המאה ה-14. המבנה התקיים במהלך המאות ושונה רק ב-1975, כאשר הפוביאטים בוטלו ו-49 וויבודות קטנות יותר הוקמו.
בעת השבת המערכת התלת שכבתית, התקיימו ויכוחים מרים לגבי יצירת הווייבודות החדשות. מחאות חריפות ממקומות כמות אופול וקיילצה הובילו ליצירת מספר רב יותר של וויי בודות מאשר תוכנן וייתכן כי מספרן עוד יגדל, בעקבות דרישות קולניות להקמת שתיים נוספות: פומרניה המרכזית וסטארופולסקה.
הווייבודה הגדולה ביותר היא מאזוביה, אשר תופסת כ-11% משטח פולין ואילו הקטנה ביותר היא אופוליה. שלזיה היא הווייבודה עם הצפופה ביותר – כ-381 תושבים לקמ"ר ,ו-וארמינה-מאזוריה (59 תושבים לקמ"ר) ופודלסיה (60 תושבים לקמ"ר) הינן דלילות האוכלוסין ביותר.
בינות הפוביאטים העירוניים, פוביאט ורשה הוא הגדול ביותר ואילו הקטן ביותר (אם כי גם הצפוף ביותר, עם 4210 תושבים לקמ"ר) הוא שביינטוחלוביצה (בשלזיה) ובינות הפוביאטים הכפריים, מרובה האוכלוסין ביותר הוא פוזננסקי והדליל ביותר הוא סייננסקי.
הגמינה הקטנה ביותר היא גורובו וואלבצקייה בפוביאט בארטושיצקי ואילו זאת הצפופה ביותר היא פיאסטוב (4002 תושבים לקמ"ר) בפוביאט פרושקובסקי. הדליל ביותר הוא נובה וארפנו (פחות מ-10 תושבים לקמ"ר) בפוביאט פוליצקי.
שפה
פולנית היא שפת האם של כ-46 מליון איש המפוזרים ברחבי העולם, מה שהופך אותה לשפה ה-21 המדוברת ביותר בכדור הארץ. מקורה בדיאלקטים שדוברו בימים עברו על ידי תושבי מאלופולסקה ו-וויילקופולסקה.
הפולנית משתייכת למשפחת השפות המערב סלאביות ובנות דודותיה הקרובות ביותר הינן צ'כית, סלובקית, פומרנית, קאשובית, סורבית עילית ותחתית והפולאבית הנכחדת כיום. הפולנית כוללת כמו כן הדים לשפות אקזוטיות כמו גותית, השפות הפינו אוגריות והקלטיות.
בסביבות קארטוזי וקוסצ'ייז'ינה, התושבים מדברים בקאשובית, השלזיים משוחחים בשלזית ואילו ההרריים של פודהאלה מסיחים בדיאלקט הארכאי המקסים של זאקופנה. לאחר המלחמה, לדאבון הלב, הדיאלקט הורשאי כמעט ועבר מן העולם; זאת הייתה שפה ססגונית, מלאה בכינויי חיבה, שדוברה על ידי הסוחרים הממולחים של שווקי שמולקי וקארצאלק ופורסמה על ידי בעל הטור והסאטיריקן ספן וייך וייכצקי.
הפולנית עשירה במלכודות. דקדוקה ואיותה מלאות ביוצאי דופן, תצורות אלטרנטיביות, חוקי הטיה קשים לזיכרון ומוזרויות כיחסות שם – רנצה (ידיים) – רנקומה, פייס (כלב) – פסה. עבור זרים, הקשה ביותר היא ההגייה: מרשרשת, מפצפצת ומרובת עיצורים. אף על פי כן, אלו הנענים לאתגר לימוד השפה משווים זאת למסע קשה אך מספק.
סמל המדינה והדגל
סמל המדינה הינו נשר לבן המוכתר בכתר על רקע אדום. אף בימים עברו, הנשר נחשב לציפור שמימית, המסמלת כוח, עוז וגאונות. לפי אגדה פופולארית, סמל זה נהפך לסמלה של פולין, הודות ללך, מייסדה המדינה משבט הפולנייה, אשר היכן שהוא סמוך לפוזנאן של היום, כה הורשם למראה הנשר בקינו, עד שהציב דמותו על ניסו וקרא את המקום גנייזנו (מהמילה הפולנית לקן).
הנשר הופיע לראשונה כסמל המדינה הפולנית במטבעות הדנאריות של בולסלאב האמיץ, שהוטבעו במיוחד לאסיפת גנייזנו בשנת 1000 לספירה. אם כי הציפור הנראית על המטבע איננה דומה לדמות האצילית של ימינו, זהו כנראה נשר לבן זנב. הנשר המוכתר הלבן הוכרז רשמית כסמל המדינה כולה ב-1295, כאשר פשמישל השני הוכתר כמלכה של פולין. הנשר הוצב אז על רקע אדום.
צבעי הסמל אינם מקריים כלל וכלל. בתרבות הסלאבית, הלבן מייצג הגינות וטוב לב ואילו האדום הינו סמל לעוז. לפי חוקי סמלי הגיבורים, צבעים אלו הועברו לדגלה של פולין – צבע הסמל (לבן) למעלה וצבע הרקע (אדום) מתחתיו. שני צבעים אלו מופיעים בשתי רצועות בעלות עובי זהה.
ההמנון
הלחן מאת מלחין לא ידוע והמילים של יוזף ויביצקי. השיר המקורי היה בעל שישה בתים, אשר רק ארבעה מהם מושרים כיום. "מאזורקת דומברובסקי" הינו השיר הפולני החשוב ביותר. היה זה בליל יולי בשנת 1797, בארמון הבישוף ברגיו נל אמיליה, כאשר יוזף ויביצקי כתב שיר לוחמים אשר מטרתו הייתה לתת עידוד לחיילי הלגיונות הפולניים בפיקודו של רב הסרן הנריק דומברובסקי. שורת הפתיחה "פולין עוד לא אבדה, כל עוד אנו עוד חיים..." הושר אז לצלילי מאזורקה מאת מחבר בלתי ידוע מאזור פודלסיה.
השיר הפך ללהיט בקרב הלגיונרים ושוב בימי התקוממות נובמבר באביב העמים המאוחר. הוא תורגם ל-17 שפות והעניק השראה לכותבי המנונות של מדינות אחרות (כמו יוגוסלביה, למשל).
לא רשמית הוא נחשב כשיר הלאומי של העם הפולני עד שנהפך להמנון הפולני הרשמי ב-26 בפברואר 1927, כאשר זכה בתחרות קשה מול כמה שירים פטריוטיים אחרים.
כתב היד המקורי של השיר נעלם במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא נשמר בבנק ברלינאי על ידי צאצאי ויביצקי, אך לאחר הפגזת הבנק, כתב היד נלקח, כנראה, לרוסיה. כיום, זהו אחד מהחפצים הפופולאריים ביותר לחיפוש על ידי ציידי אוצרות עתיקים.
בשנות החמישים, נעשה ניסיון להחלפת ההמנון בהמנון לאומי חדש. המשורר ולדיסלב ברונייבסקי התבקש טלפונית על ידי הנשיא בולסלב ביירוט לכתוב המנון חדש ובתגובה גער בו המשורר. בסופו של דבר, המשורר קונסטנטין גאלצ'ינסקי כתב שיר ששמו "ארץ אהובה, ארץ יקרה", אך שיר זה לא מצא חן בעיניו של סטלין.
המטבע
המטבעות הפולנים הראשונים הוטבעו, כאשר פולין קיבלה על עצמה את הנצרות. מיישקו הראשון ויורשיו הטביעו דאנרים – מטבעות עבים המוטבעים משני צדדיהם. לאחר שאיבדו את ערכם, הוחלפו המטבעות המרשימים בסוף המאה ה-11 במטבעות שהוטבעו רק מצד אחד והיו כה דקים, עד שלפעמים נשברו.
במאות ה-14 וה-15, השם "זלוטי" (זהובים בפולנית) ניתן למטבעות הזרים – הדוקאטים והפלורינים. הזלוטי הפולני לא התקיים אז, אלא השתמשו בו כיחידה מוניטארית השווה ל-30 גרושים. הוא הופיע לראשונה כמטבע ב-1564.
ב-1924 הוקם בנק פולין ונוצרה מערכת כסף חדשה. הזלוטי החליף את המארק הפולני מתקופת המלחמה ולראשונה בתולדותיו חולק ל-100 גרושים. שוויו היה מקביל לשוויים של 0.1687 גרם זהב. היה זה מטבע חזק, יציב וסחיר.
בכלכלת התקופה הקומוניסטית, תפקיד הזלוטי נחלש ונהפך שוב למטבע אמיתי לאחר 1989, אם כי המעבר לא היה כה חלק. בפולין המשוחררת זה עתה, האינפלציה הייתה חדה – תוך זמן קצר כולם הפכו למיליונרים, אם כי החפיסה השמנה של השטרות בארנקם יכולה הייתה לרכוש פחות ופחות. בסופו של דבר, נערך פיחות משמעותי וב-1 בינואר 1995, האפסים נמחקו. שטרות עשר אלף זלוטי הוחלפו במטבעות זלוטי אחד חדשים.
וכיצד זה הלך? התהליך עבר ללא כאבים מיותרים. האנשים לא הרוויחו והוציאו יותר מיליונים. היחידה הקטנה של המטבע, הגרוש (מאית הזלוטי) שבה למשחק וכיום, באם אתם מיליונרים, הרי שזה באמת אומר משהו!
ימי חג
הפולנים אוהבים לנוח. פולין היא המדינה השנייה באירופה מבחינת מספר החגים בשנה. יש לנו כ-11 מהם, כאשר בפורטוגל, מלטה וסלובקיה ישנם 12 ובהונגריה רק שישה. בחג המולד, הפסטיבל החשוב והאהוב ביותר בשנה, המשפחה כולה יושבת ליד השולחן ביחד. המסורת מכתיבה כי לפני ארוחת הערב, אשר מורכבת מ-12 מעדנים שונים, על כל המתאספים לשבור אפיפיות דקות מסורתיות, הנקראות אופלטקי. בחג הפסחא, מצד שני, כולם מתאספים לארוחת בוקר מסורתית, אשר בה הם חולקים בביצים שבורכו בכנסייה יום לפני כן. היום לאחר מכן, "יום שני הרטוב", מרטיבים הפולנים זה את זה (ובאזורים מסוימים, מצליפים זה בזה עם ענפי ערערים) כסימן למזל טוב.
חגי כנסייה אחרים נחגגים באורח צנוע יותר. בחג ההתגלות, הקתולים כותבים בגיר את האותיות K+M+B על דלתות הכניסה שלהם, בחג השבועות, נושאים קנים לכנסייה ובקורפוס כריסטי, הולכים בתהלוכות לארבעה מזבחות. בחג העלייה לשמיים, אלפי עולים לרגל עומדים ליד חומות המתחם המקודש ביאסנה גורה בצ'נסטוחובה ומשתתפים במיסה החגיגית. חגי המדינה הם, עבור רוב הפולנים, הזדמנות למנוחה. בשלושת הימים הראשונים של מאי, רחובות הערים המרכזיות מרוקנים בו בזמן שהמונים מצויים ביעדים התיירותיים הפופולאריים. המועדים העוקבים של יום העובדים, יום הדגל הלאומי ויום החוקה נותנים לכל אחד את הזכות לחופשה מהעבודה.
פולנים שמחים גם לחגוג ימים מיוחדים מסוימים, גם אם הם צריכים ללכת לעבודה בהם: יום האישה, יום הילד, יום הסבא והסבתא, יום הכורים, יום ולנטין הקדוש, יום אנדז'יי הקדוש....אין זה חשוב באם מסורת חגיגה מסוימת הגיעה מהמזרח או מהמערב. מה שמשנה הוא כי האנשים מהנים עצמם, זוכרים את אלו הקרובים אליהם או עורכים מחווה נאה.
חגי פולין
1 בינואר – ראש השנה האזרחית
6 בינואר – חג ההתגלות או חג שלושת המלכים
חג הפסחא – חג נוצרי אשר מועדו משתנה משנה לשנה, על פי רוב בין סוף מרץ לתחילת אפריל
1 במאי – יום העובדים
3 במאי – יום החוקה לציון קבלת החוקה הראשונה ב-1791
קורפוס כריסטי - חג נוצרי אשר מועדו משתנה משנה לשנה ומתקיים תמיד ביוני
15 באוגוסט – עלייתה השמיימה של מריה הגבירה (עבור הכנסייה) וחג הצבא הפולני (עבור המדינה)
1 בנובמבר – יום כל הקדושים
11 בנובמבר – יום העצמאות (לציון השבת העצמאות ב-1918)
25 בדצמבר – היום הראשון של חג המולד
26 בדצמבר – היום השני של חג המולד