גאוגרפיה
נופים
יש לנו הכול: דיונות וחופי ים יפהפיים, גדות אגמים מפוסלים על ידי קרחונים, מישורים שטוחים כקרש, יערות עבותים, הרים עתיקים וצעירים ובתוכם הרי השולחן היחידים באירופה, ואף אזור מדברי. האם ניתן להכחיש כי פולין איננה משופעת באוצרות?
האם פולין היא ארץ שטוחה? כן, באם מסתכלים עליה ממרכזה, ממחוז מאזוביה השטוח, אשר למרות חזותו המונוטוני, מחביא שפע של אוצרות בתוך יערותיו. אל תוך היערות העבותים פולשים נהרות יפהפיים ובלתי נשלטים. אלו הינם עשירים באיים ובערוצי נהר עתיקים, כנהר הויסלה ליד צ'רבינסק או תחומים בינות גדות תלולות כנהר הבוג בדרוחיצ'ין.
ניתן למצוא מים בשפע במישורי מזרח פולין. נהר הנארב, הנהר היחיד בצורת צמה בכל אירופה, מתפשט ליד ביאליסטוק ומתפצל לענפים כנהר האמזונס. בו בזמן נהר הבייבז'ה הופך את אגנו כולו לרצף ביצות הנמשך לאורך קילומטרים רבים.
צפון פולין נשלטת על ידי חול – עדין, נקי ויפה יותר מאשר זה הנמצא בחופי הים התיכון. החופים הבלטיים הרחבים שוכבים תחת המצוקים הגבוהים ולשונות היבשה ומאחוריהם החול יוצר דיונות. כמה מהן הינן דיונות נעות, כמות אלו באזור לבה, המזכירות מדבר אמיתי.
בין החוף הבלטי ופנים הארץ מפרידה רצועת אגמים. מחוזות האגמים – דראבסקה, קאשוביה, סובאלקי ומאזוריה, האחרון מביניהם כולל את האגמים הגדולים במדינה, סניארדבי ומאמרי, הינם מורשת קרחונים קדמוניים.
תקופת הקרח האחרונה הסתיימה לפני כ- 10-12 אלפי שנים והותירה חותם ברור. הדוגמא הטובה ביותר לעוצמת הקרחונים היא פארק סובלסקי, בו ניתן למצוא גבעות בצורת שונות ומשונות, סחופות קרחון, טרסות, גאיות ועמקים תלויים.
פולין תחום מדרומה ברצועת הרים. אלו כוללים רכסים צעירים כמו הקרפטים והרי הטאטרה, אך גם תצורות עתיקות שנוצרו עוד בשחר ימיו של כדור הארץ לפני 4.5 מיליארד שנים – הסודטים. הרים אלה נשחקו, התרוממו שוב ואף הושפעו על ידי פעילות וולקנית. הם כוללים את הרי השולחן היחידים באירופה, אשר ייחודם הוא בכך כי לא נוצרו בקפלים אלא על ידי שכבות חול אופקיות. באמת ישלנוהכול!
טבע
הבריאה התייחסה לא פולין בנדיבות והעניקה לה יופי טבעי מגוון ויתרה על כן, לא אפשרה ליופי זה להיהרס. כלומר אנו יכולים להציע אטרקציות מרובות היום למבקרינו: ביצות, יערות, נהרות פרא ואגמים גבישיים וצלולים.
פנינת טבע הידועה באירופה כולה הינה יערות ביאלובייסקה – יערות השפלה הטבעיים האחרונים ביבשת שזכו להיכנס לרשימות שמורות הביוספירה ו-UNESCO.
בפולין נשמרו גם יערות ירוקי עד (יערות קאמפינוסקה) ויערות אשוחים ואשורים (בהרי שביינטוקז'יסקה). יערות רומינצקה במחוז מאזוריה הינם בעלי מאפיינים כמו-טייגה, בעוד שיערות טוחולסקה כוללים צביר של כ-4000 טקסוסים, הגדול מסוגו באירופה, כאשר העץ העתיק ביותר הינו בן כ-600 שנים. יתרה על כן, ליד שצ'צ'ין שוכן היער היפהפה והבהיר של בוקובה.
פולין גם ידועה בביצותיה, הכוללות את עמק נהר הבייבז'ה ובו מכלול ביצות הגבול הגדול ביותר באירופה והעמק הביצתי של נהר הנארב, נהר מרובה הערוצים היחידי באירופה, אשר מלמעלה נראה כלחם פרוס באופן רופף. ישנו רק נהר דומה אחד בעולם: נהר האוקאבנגו באפריקה.
ביצות נהר הבייבז'ה מהווים גן עדן לציפורים ובתור שכאלו, ידועים בעולם כולו. זהו בית לכ-271 מינים, הכוללים את הסבכי החי במים הנתון לסכנת הכחדה החרטומן, סמלו של הפארק הלאומי של נהר הבייבז'ה.
עמק הבייבז'ה מופיע ברשימת הביצות בעלות הערך הרב ביותר של העולם, השמורות תחת אמנת ראמזר הבינלאומית. אתרים חשובים אחרים הינם האגמים לוקנאינו, אוסבין, סבידבייה וקאראס, האגמים הקטנים הייחודיים של סטאבי מיליצקייה וכל הפארק הלאומי סלובינסקי.
מים הינם אחד מאוצרותיה הגדולים ביותר של פולין. המלך, הלא תמיד מוערך דיו, נהר הויסלה, הינו אחרון הנהרות האירופאיים הגדולים שאיננו מווסת בצורה מלאה.
מאזוריה, אזור סובאלקי, קשוביה ואזורי האגמים דראבסקה, ולודאבסקה ולובוסקה הינם אזורים העשירים במים, מלאים באוצרות כמות אגמי הספיר של יערות טוחולסקה, האגם הכתום לוביגושץ' בקאשוביה, אגם המלאכיט יאצ'נו ליד סובאלקי ומעגל ראדונסקו, האהוב על שייטי הקאנו, המורכב מעשרה אגמי תעלה, שנוצרו מקרחונים ומתאחדים בצורת מחרוזת.
האקלים
האקלים בפולין גורם למזג אויר משתנה ולעיתים קיצוני, כצניחה של 28 מעלות במהלך יממה או צניחה של למעלה מ-17 מעלות בינואר. צפון ומערב פולין נהנים מאקלים ימי מתון עם חורפים מתונים וקיצים גשומים, בעוד ובמזרח המדינה, האקלים הינו ממוזג יבשתי עם חורפים קשים וקיצים יבשים וחמים.
גחמותיו של מזג האוויר הפולני נובעות לא כל כך מהאקלים המתון, אלא בגלל עובדת היותו אקלים מעבר . מה זה אומר? מעל ראשינו נפגשים גושי אויר לח מהאוקיאנוס האטלנטי עם אויר יבש המגיע מהיבשה. התוצאה: שמים מכוסים בעננים במשך 60-70% מהשנה (בתדירות הגבוהה ביותר בנובמבר וזאת הנמוכה ביותר בספטמבר).
יורד גשם ... בעיקר בקיץ. החודש הגשום ביותר הוא יוני ואילו היבש ביותר הוא פברואר. האזור היבש ביותר של המדינה הוא אזור קויאבה והגשום ביותר הוא הרי הטאטרה, היכן שבהאלה גונשייניצובה (Hala Gąsienicowa), נרשם שיא של 30 ס"מ גשמי זעף ביוני 1973.
השפלה השלזית היא המקום החם ביותר בפולין. החורף המתון כאן נמשך רק חודשיים והקיץ נמשך עד 100 ימים. המקום הקר ביותר בפולין הוא ויז'ייני באזור סובאלקי. הטמפרטורה הממוצעת בינואר הנה 4.5- מעלות צלזיוס והחורף נמשך 4 חודשים. בשנת 1928 המשיך לרדת שלג עוד ביוני!
עונות השנה בפולין כמעט ואינן מקבילות ללוח השנה. "האביב המוקדם" נמשך חודש, מסוף פברואר במערב או מסוף מרץ באזור סובאליק (בצפון מזרח). האביב מגיע לפולין מהמערב, הטמפרטורה עולה ומתחילה עונת הפריחה והלבלוב. הקיץ החם מגיע במקומות מסוימים כבר בחודש מאי. לאחר 4 חודשים מגיע הסתיו, בסביבות אמצע ספטמבר, ומתחיל "קיץ אינדיאני" – מזג האוויר חמים ושטוף שמש, אף על פי שמתחילה כבר השלכת.
ימים אפורים וקצרים מנבאים את תחילתו של "החורף המוקדם". 6 שבועות לאחר מכן מגיע החורף האמיתי מצפון מזרח. במאזוביה השלג יורד במשך כ30-40 ימים בשנה, בעוד שבהרי הטאטרה הוא יכול לרדת עד כ-145 ימים בשנה. אך כאשר הרוחות משנות כוונן ממזרחיות למערביות, זהו סימן כי האביב שוב בדרכו...
אזור זמן
פולין היא נקודת המרכז של אירופה. לא זאת בלבד כי בשטח מדינתנו נמצא המרכז הגיאוגרפי של היבשת (בסוחובלה שבמחוז פודלסיה), אלא גם כי הזמן בפולין הינו אזור הזמן המרכז אירופאי.
לכל הנקודות הנמצאות על אותו קו אורך (ציר צפון-דרום) אותו זמן מקומי. אך כל תזוזה על ציר מזרח-מערב גורמת לשינוי בזמן המקומי. כאשר האדם החל לנסוע ממקום למקום במהירות הולכת וגדלה, המעבר בין אזורי הזמן הפך מורגש יותר ונוח פחות. בהתבסס על רעיונו של הקנדי סנדפורד פלמינג, חולק כדור הארץ ל- 24 אזורי זמן.
אזור הזמן של פולין הינו אזור הזמן המרכז אירופאי. שהינו הזמן הסולארי של קו אורך 15 מעלות מזרח. קו זה עובר מערבית לילניה גורה וז'יילונה גורה ומזרחית לשצ'צ'ין. זהו המצב בחורף, וליתר דיוק, מיום ראשון האחרון של אוקטובר ועד ליום ראשון האחרון של מרץ.
בקיץ אנחנו עוברים לזמן המזרח אירופאי. בהתאמה להוראת האיחוד האירופי, בשעה 01:00 לפי זמן גריניץ' (כלומר בשעה 02:00 בפולין) ביום ראשון האחרון של מרץ, אנו מזיזים את השעונים שעה אחת קדימה, וביום ראשון האחרון של אוקטובר מזיזים את השעונים שעה אחת אחורה.
חלוץ שעון הקיץ היה בנג'מין פרנקלין. אך המאמר בו הציע כי אנשים ילכו לישון ויקומו מוקדם יותר נתפס כבדיחה. שעון הקיץ יושם לראשונה על ידי הגרמנים בזמן מלחמת העולם הראשונה. ב-30 באפריל 1916 הם הזיזו את השעונים שעה אחת קדימה ואילו באחד באוקטובר החזירו אותם שעה אחת אחורה. עד מהרה, הבריטים עשו כמותם ובעקבותיהם ארה"ב בשנת 1918. בפולין, שעון הקיץ יושם לראשונה בין מלחמות העולם.
היתרון העיקרי של הזזת השעון הוא החיסכון בחשמל לצרכי תאורה. השארת שעון הקיץ במהלך החודשים החשוכים ביותר של השנה (נובמבר עד פברואר) איננו חסכוני באותה מידה ולפיכך בזמן החורף חוזרים לאזור הזמן הבסיסי של פולין – הזמן המרכז אירופאי, כברוב אירופה.